#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה?	"הדחה, שטיפה, חי, מלא, עיטור, עיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, מגביה טפח, נותן בו עיניו, משגרו לאשתו [ולפי גרסא שלנו מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו נחשב כשנים, ומשגרו לאשתו הוי יש אומרים (ב""ח)], ואע""פ שמדינא סגי בחמש""ה [חי, מלא, שטיפה, הדחה] ע""פ קבלה יש לעשות כל עשרה חוץ מעיטוף בחו""ל (מג""א ס""ק ה') והאמוראים שבגמ' רק עשו ליפוי מצוה ולא משום חיוב (ב""י עמ' רל""א), והטור כתב דכולם נוהגין חוץ מעיטור {והסימן חמש""ה צ""ב דהוא רק ד' דברים, וי""ל ע""פ הרבינו יונה (ב""י שם) דאפי' ר' יוחנן מודה דצריך לעשות גם הנתינה בימין וא""כ יש חמשה דברים}"	סימן קפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדחה ושטיפה?	"הדחה מבחוץ, שטיפה מבפנים [ויכול לנקותו במים או במפה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק א')]"	סימן קפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לרחוץ הכוס?	"מדינא צריך לרחצה משיורי פת (רש""י ביצה כ""א ע""ב, מג""א ס""ק א'), אבל טוב להדיחו לעולם כדי שיהא נקי וצח (א""ר, מ""ב ס""ק ג') {והא דכתב המ""ב לקמן (סי' תע""ג ס""ק ס""ח) דא""צ לרחוץ הכוס בין השתי כוסות ראשונות, י""ל כפשוטו דזהו רק מעיקר הדין אבל לפי הא""ר ראוי לרחצו, אמנם כתב קובץ הלכות (פ""י) די""ל דשיירי מצוה שאני וכמ""ש החת""ס לגבי אתרוג, ואפי' להזוהר א""צ לרוחצה}, והערוה""ש (סעי' א') וכה""ח (ס""ק ד') כתבו דע""פ הזוהר לעולם צריך לעשות הדחה ושטיפה במים [אכן, יש מקום לפרש הזוהר באופן אחר (מאיר עוז עמ' 295)]."	סימן קפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בכוס חי, הרי מודים חכמים לר""א דאין מברכין על כוס עד שיתן לתוכו מים?"	"1) הרי""ף תי' דמוזגו בתחילת ברכת הארץ [להודיע שבח א""י שיינותיה חזקים, ואפי' כשמברך בחוץ לארץ (ב""י)]<br>2) ר""ת תי' דחי הוי מזוג ואינו מזוג, וכשהגיע לתחילת ברכת הארץ מוזגו כראוי<br>3) רש""י תי' נותנו בכוס של ברכה חי ומוזג אותו כוס קודם בהמ""ז [ולאפוקי שלא ימזגנו בכוס אחר]<br>4) ועוד פי' רש""י דחי ר""ל מוציאו מהחבית לשם ברכה [ומיד סמוך לברכה (רבינו ירוחם, מג""א ס""ק ג')]<br>5) תוס' פי' דחי ר""ל הכלי יהא שלם [כדאשכחן בב""ק (נ""ד ע""א) כלים שבירתן זו היא מיתתן]"	סימן קפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"הב""י כתב דראוי למזוג הכוס בברכת הארץ אפי' ביינות שלנו דאינם חזקים כ""כ, והוסיף דיש ג""כ ענין ע""פ סוד [היין דין, מים רחמים (עי' אשל אברהם בגליון, ערוה""ש סעי' ב')], ואביו של הב""י [רבינו אפרים] לא ניחא ליה באלו שנהגו למזוג הכוס בסוף ברכת הארץ, אכן הדרכ""מ (ס""ק א', וכן ברמ""א) כתב דאין נוהגין למזוג יינות שלנו, אבל עדיין מקיימים הפשטים אחרים בחי."	סימן קפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק להביא היין דוקא סמוך לברכה?	"ראוי לצאת פי' ב' של ברש""י בחי ולהביא היין לשם ברכה וגם סמוך לברכה (רמ""א, שעה""צ ס""ק ז'), וא""כ צריך לשלוח לחנוני לקנות יין לכוס של ברכה (מג""א ס""ק ג', לבושי שרד), ואין זה אלא למצוה מן המובחר (מ""ב ס""ק ח') {ויש להדגיש דכתב המג""א (ריש סי' קפ""א) דצריך למזוג הכוס תחילה ואח""כ ליטול מים אחרונים, וש""מ דעדיין מקרי סמוך לברכה}"	סימן קפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך למלא הכוס של ברכה?	"כתב הטור דצריך להיות מלא על כל גדותיו, דאמר ר' יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים [ולאפוקי יש מפרשים דצריך שלא למלא הכוס כדי להניח עטרה סביביו (מג""א ס""ק ד')], וכפשוטו צריך להיות מלא ממש עד שרגיל לשפוך, אבל הט""ז (ס""ק ד') והא""ר (מובא בפמ""ג א""א ס""ק ד') ס""ל דנקרא מלא אפי' אם אינו ממולא כ""כ, ומביאין ראיה משיטת ר""ת דצריך למזוג עוד בברכת הארץ (מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק ח') והוסיף הט""ז דעדיף שלא לשפוך משום ביזוי אוכלין, ורשז""א הביא עוד ראיה דאמרינן בברכות (נ""ב ע""ב) דניצוצות אחורי הכוס לא שכיח (שערי הברכה פ""ו הע' קמ""ז), {אכן, מהרשב""א וממג""א (סי' קפ""ב ס""ק ז') משמע דצריך להיות מלא ממש מדהקשו דאם מוציא מעט בידו תיפוק ליה דאינו מלא, ויש מתרצין דאם מוציא בפועל מעט יין גרע טפי דניכר הוא שחסר ומש""ה צריך למלאתו, וכדאשכחן בליל פסח כשמוציאין מעט יין בעשר מכות. ולמעשה, יש כמה משמעות דא""צ כוס מלא ממש, וכן אפשר לפרש דברי המ""ב דלפום ריהטא צריך מלא ממש אבל מבואר מהט""ז שאינו כן, וא""כ ליכא מ""ד שחולק על הט""ז בהדיא}"	סימן קפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כוס מלא לעיכובא?	"לא, רק שיהיה בו רביעית (מ""ב ס""ק ט')"	סימן קפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל כוס שאינו שלם?	"1) אפי' פגום בשפתו כל שהו [ואם רק כחגירת צפורן הא""ר מחמיר והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מקיל בדליכא אחר (שעה""צ ס""ק ט')], ובדיעבד יש להקל אם יש רביעית למטה ממנו (שעה""צ ס""ק י""ד) {ולכאורה א""צ לשתות דוקא ממקום הפגימה דאין דין שצריך לשתות מכוס}<br>2) סדק אפי' אם אינו מוציא יין (שעה""צ ס""ק י""א)<br>3) אפי' אם נשבר הבסיס, ואפי' אם יכול לעמוד עליו [והשעה""צ (ס""ק י""ג) מסתפק בדבר] {ויש לדייק ממ""ב דפגימה בבסיס אינו פוגם הכוס, וצ""ע}"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש נקב בשולו?	"פשוט דאינו כוס כלל ומעכב (שעה""צ ס""ק י""ד) {וכפשוטו דוקא בשיעור כונס משקה וכמ""ש בהל' נטילת ידים (וכ""כ ספר מעדני יו""ט סי' ע""א, שבט הקהתי, קובץ קול התורה חוברת מ""ד), וע""ע בקובץ הלכות (פ""י) דס""ל דפסול אפי' כשהוא כיוצא משקה דכוס של ברכה אינו תלוי בדין כוס לנטילת ידים}"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי כלים?	"אע""פ שלא נעשו לקבלה יש להקל בדליכא אחר (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, כוס של כסף או כוס של זכוכית?	"יש מעלה בכוס של כסף (מקור חיים), וכ""כ הכה""ח (סי' תע""ב ס""ק י""א) ע""פ סוד [דכסף מרמז על חסד וכוס גימטריא אלקים שהוא דין]"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל עיטוף?	"הב""י הביא מרבינו ירוחם דהוא רק כיסוי ראש, וכן משמע מהטור, אבל הקשה הב""י הרי כל ברכות צריכים כיסוי ראש אלא הוא כיסוי מיוחד, והדרכ""מ (ס""ק ב') תי' דרק המברך צריך לכסות את ראשו ולא השומעים {וזה חידוש גדול שהרי הם יוצאים בשומע כעונה, ואפשר דזה תלוי בביה""ל לעיל בסי' ק""ד}. אמנם למעשה המג""א (ס""ק ה') הביא מהב""ח דישים כובע על ראשו ויתעטף בבגד עליון {ופי' ר""י באק דרב פפא מעטף ויתיב זהו הבגד עליון, ורב אשי פריס סודרא ארישיה זהו הכובע}, והמ""ב (ס""ק י""א) משמע דביותר צריך ליזהר על הכובע, וביותר מזה מבואר מהערוה""ש (סעי' ד') דכתב על הנוהגין לעטף בבגד עליון ""לא ראינו ולא שמענו מנהג זה"", {אמנם, משמע מהמג""א (ס""ק ה') דכל הדין עיטוף אינו נוהג אלא בא""י [משום כבוד השכינה (באה""ט ס""ק י""א)]}, וכל זה דוקא כשמברך על הכוס אבל כשאינו מברך על הכוס עדיין נהגו כלל ישראל להשים כובע על ראשיהם (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לברך בהמ""ז בבגדי לילה?"	"אינו ראוי לעשות כן (אור לציון, רשז""א, מ""ב דרשו)"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כובע למעין שלש?	"הסטייפלר היה מקפיד על זה, והשלמת חיים הקפיד על כל ברכות, אבל רשז""א כתב דנוהגין להקל בשאר ברכות שאינם ודאי דאורייתא (מ""ב דרשו)"	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין עיטור?	"בגמ' מבואר דמעטר בתלמידים או בכוסות [ומבואר בירושלמי (ברכות ספ""ז) דצריכים להיות מלאים], ולמעשה אין עושין עיטור [והגר""א במעשה רב (אות פ""ו) נהג לסבב הכוס של ברכה בששה כוסות של יין, ותשובות והנהגות (ח""א סי' רנ""ו) הביא חידוש מהגר""ח פלאג'י דכוסות אלו נחשבים ככוס של קידוש אע""פ שהם קטנים], ואין להניח כלים ריקים על השולחן בעת בהמ""ז (שע""ת ס""ק א'), והמאיר עוז (עמ' 298) הביא מספר עלי תמר (ירושלמי ברכות פ""ז ה""ה) דמקיים עיטור ע""י הטס כסף שתחת הכוס."	סימן קפג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקבלין הכוס של ברכה?	"מקבלין אותו בב' ידיו [להראות חביבות כוס], וכשהתחיל לברך נוטלו בימינו [שלא יהא נראה כמשוי, וביד ימין החשוב] (ט""ז ס""ק ב' בשם אביו, מ""ב ס""ק י""ב), והכה""ח (ס""ק י""ט) הוסיף דגם יתנוהו בב' ידיו"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסייעו ביד שמאל?	"איתא בגמ' ברכות (נ""א ע""א) דאזלינן לחומרא, תוס' שם פרשו דמיירי בכוס גדול וצריך סיוע משמאל, ומשמע דאם א""צ השמאל מותר דמסייע אין בה ממש, וכעין זה כתב הב""י בשם השבלי הלקט דמותר ליתן שמאל תחת הימין, וכן פסק הרמ""א [וע""ע בב""ח (שעה""צ ס""ק ט""ו)], אבל הטור משמע דבכל אופן השמאל לא יסייע הימין, וכן פסק המג""א (ס""ק ו') והמ""ב (ס""ק ט""ו) דאין לסייעו כלל אם לא במקום צורך [וצ""ב, דכתבו תוס' (שבת צ""ג ע""א) מסייע אין בה ממש ומותר אפי' לכתחילה דהרי מצינו דעבודתו כשרה, אכן הרמב""ם (הל' שבת פ""א הט""ז) משמע דהוא אסור מדרבנן, וכן נקט החכם צבי (סי' פ""ב, ומובא במחה""ש) ודחה הראיה מעבודה די""ל דחז""ל לא רצו לפסול עבודתו, והחכם צבי גופה הביא ראיה ממה ששמאל לא יסייע לימין, וכן מבואר ממאירי. ואפי' בשיטת תוס' כבר תירץ הט""ז דהכא שאני דאסרו בפירוש, ודבריו צ""ב, וראיתי בספר מאיר עוז דהביא ספר כלי הגולה דביאר דדוקא כשצריך מעשה עשייה כגון שבת ועבודה אז אמרינן מסייע אין בה ממש ומותר אבל בכוס של ברכה הוא רק לכבוד הברכה [ומדינא ע""צ לאחוז הכוס כלל] וא""כ סיוע ע""י שמאל הוי חסרון. ועי' מש""כ לקמן סי' שט""ז סעי' ה'."	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לאחוז הכוס של ברכה?	"כתב השל""ה בשם המקובלים שיעמוד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס, וכן מבואר בזוהר בראשית ע""פ סוד ואתן את הכוס על כף פרעה (באה""ט ס""ק ה') [והמג""א (ס""ק ו') מדחה די""ל דיקיפם באצבעותיו כדרך אחיזה], והמ""ב (ס""ק ט""ו) רק הביא השל""ה שאצבעותיו יהיו זקופים [והערוה""ש (סעי' ה') הביא נמי שיטת הגר""ז דס""ל דצריך להניח הכוס על האצבעות ולא על הכף, וכן הוא בבאה""ט (ס""ק ה')]"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול כוס של ברכה בבתי ידים?	"לא (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ו), דהוי גנאי כאילו הוא אינו רוצה לאוחזו ביד עצמו (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מגביהין הכוס?	"מגביהו טפח מע""ג קרקע [אם הוא יושב על הקרקע] או השולחן [אם הוא מיסב בשולחן] דכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וביאר הטור כדי שיהא נראה לכל המסובין ויסתכלו בו"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור טפח?	"התהלה לדוד (ס""ק ג') כתב דעובי הכף ואצבעות מצטרפין לשיעור טפח, ועוד כתב השלחן שלמה דכוס שיש בו בסיס משערין מבית קיבול ולא מבסיס [ואם הבסיס גדול יותר מטפח יש להגביהו משהו (מאיר עוז)]"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נותנין עיניו בה?	"מבואר מהרמ""א דצריך ליתן עיניו על היין [כדי שלא יסיח דעתו מן הברכה (טור, ט""ז ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ז) או מן הכוס (ערוה""ש סעי' ז')] דכתב דלא יקח כוס שפיו צר ואינו יכול לראות היין [ויש עוד טעם לזה מפני שאינו יכול לגמוע היין בבת אחת (דרכ""מ ס""ק ה'), ודחה הט""ז (ס""ק ד') דאפי' בכלי זה יכול לקבץ היין בתוך פיו ואח""כ יבלענו], והשיג עליו המג""א (ס""ק ז') דלמא סגי ליתן עיניו על הכוס ולא על היין, והכריע המ""ב (ס""ק י""ח) דאם אינו יכול להשיג בקל כוס אחר מותר להשתמש בכוס שפיה צר, אמנם מבואר מזוהר דצריך ליתן עיניו על היין (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי צריך לאחוז הכוס?	"השע""ת (סי' ק""צ) הביא מחכם צבי עד סוף בהמ""ז, והערוה""ש (סי' ק""צ סעי' ז') כתב עד הרחמן ואח""כ נוטל הכוס כשמברך עליו"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשגר הכוס של ברכה לאשתו?	"כשהוא אוכל רק במשפחתו צריך לשלח הכוס של ברכה לאשתו, ואפי' אם לא אכלה עמו (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ט) [ויש להסתפק אם זהו דלא כעולא, או דלמא אפי' עולא מודה שהמברך ישלח הכוס לאשתו (שעה""צ ס""ק י""ט) {ויש לפרש דאינו נעשה כוס של ברכה עד לאחר ששותה ממנו}], ואם הוא אורח אצל בעה""ב יש לשלח הכוס להבעה""ב, והשעה""צ (ס""ק י""ט) מסתפק אם צריך אח""כ לשלוח הכוס לאשתו של בעה""ב ותלוי אם סבירא לן כעולא, ומשע""ת (ס""ק ח') בשם הדרישה משמע דלא קיי""ל כעולא אלא האיש ואשה צריכים לשתות ואינו ראוי לאחר לשתות ביניהם {אמנם, הט""ז (סי' קכ""ח ס""ק כ""ב) הביא סברת עולא לגבי ברכת כהנים} {ויש להסתפק מה הדין אם אשתו נדה, ואורח בירך על כוס של ברכה ושתה בעה""ב תחילה ואח""כ רוצה לשלוח הכוס לאשתו האם זה בכלל איסור שגירת כוס יין או דלמא שניהם שותין מכח המברך והוי דומה לאיש ואשה השומעים קידוש מבעה""ב דיכול לשלוח לה כוס של קידוש, ונראה להביא ראיה מאברהם אבינו דהמלאכים ברכו בכוס של ברכה ומסתמא שתה ממנו אברהם אבינו תחילה ואח""כ שגר הכוס לשרה שהיתה נדה}"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אדם צריך להגביה את כוסו?	"כתב הבאה""ט (ס""ק ד') בשם החכם צבי דרק המברך צריך להגביה את כוסו [ונפק""מ ליל סדר (פסק""ת הע' 32)]"	סימן קפג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	"בימין דידיה שהוא שמאל שכל העולם [ומשמע ממג""א (ס""ק ט') דתלוי כיצד נוהג איטר יד באחיזת לולב, וצ""ע בדעת המחבר דס""ל בלולב דאוחז הלולב דימין העולם, ומ""מ לדידן דקיי""ל כהרמ""א דאוחז הלולב בימין דידיה שהוא שמאל שכל העולם, הדין דהמחבר כאן ניחא]"	סימן קפג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששולט בשתי ידיו?	"אוחז בימין של כל העולם (מ""ב ס""ק כ')"	סימן קפג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דינים אלו לעיכובא?	"מבואר מהגר""א דכל הדינים שבסעי' ד' ובסעי' ה' אינם לעיכובא אלא להידור מצוה (מ""ב ס""ק כ')"	סימן קפג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי אסור 1) להמברך 2) להמסובין, לדבר?	"1) משנתנו לו הכוס [כגון שלא נטל מים אחרונים (מג""א סי' קע""ט ס""ק א')] 2) לפי הטור משהתחיל המברך, ולפי הרבינו יונה והרבינו ירוחם ג""כ משנתנו הכוס להמברך, ויש להחמיר (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ב) [ועי' בביה""ל לעיל (סי' קע""ט סעי' ג' ד""ה משנטל), דיש נפק""מ כשאחד מהמסובין אמר הב לן ונברך]"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי הם אסורים לדבר?	"עד אחר שתייתו מהכוס (מ""ב ס""ק כ""א) [אע""פ שהמ""ב מיירי בהמברך, כתב האור לציון (ח""ב פמ""ו אות כ""א) דה""ה בשאר המסובין, וכן הוא לשון הרמב""ם (ברכות פ""ז הט""ו) ""אלא הכל שותקים עד שתכלה בהמ""ז וברכת היין וישתו""]"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שח באמצע בהמ""ז 1) בשוגג 2) במזיד?"	"1) יצא בדיעבד כל זמן שלא הפסיד תיבות המעכבות (מ""ב ס""ק כ""ו), ובפרט אם הוא אומר מלה במלה עם המברך (שעה""צ ס""ק כ""ט) {ואע""פ שמבואר בשעה""צ לעיל (סי' קס""ז ס""ק מ""ג) דאפשר לשמוע לדבר אחד בשעה שהוא שח דברים אחרים, מ""מ מן הסתם אינו שומע להם (עם ר""י באק)} 2) ספק אם צריך לחזור לראש, ולמעשה אין לחזור (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה הרבה?	"אם היה מחמת אונס, בין ברכה לברכה הוא ספק ואין לחזור אבל באמצע הברכה יש לחזור לתחילת הברכה אם היה כדי לגמור את כולה [ויש להסתפק אם משערינן בג' ברכות ראשונות או גם הרביעית (שעה""צ ס""ק כ""ד)], ונמצא דדינו כמו ברכת ק""ש (מ""ב ס""ק כ""ה, ביה""ל ד""ה אפילו)"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שח והפסיד איזה תיבות, והמברך המשיך לברך?	"אם הוא עדיין באמצע אותה ברכה צריך למהר ולתקן מה שהפסיד עד שיגיע להמברך {ואין זה חסרון בחצי ברכה בשומע כעונה וחצי בדיבור, דהרי המברך גומר כל הברכה וגם יש כאן חצי בדיבור ולא בשומע כעונה מב' אנשים (עי' קה""י ברכות סי' י""א, ומש""כ לעיל סי' קכ""ד סעי' י')}. ואם המברך גמר הברכה וכוונו לשמוע לו צריך לחזור לתחילת הברכה {וש""מ דשייך שומע כעונה לרעה אם הוא מכוון להכי} [ואם התחיל הברכה שלאחריו, המאמר מרדכי ס""ל דצריך לחזור לראש בהמ""ז, אבל זהו לשיטתו דהוא ס""ל כהמג""א והרא""ש דכל ג' ברכות חשובות כברכה אחת, אבל אנן קיי""ל כרוב ראשונים דלית להו האי סברא, אלא יחזור לתחילת אותה ברכה (שעה""צ ס""ק כ""ז)]"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה צריכים ליזהר אם רוצים לעשות קנס למי ששח באמצע בהמ""ז?"	"כתב התרומת הדשן (סי' ל""ט) דיזהרו שלא יעשו קנס אם ידברו עד לאחר בונה ירושלים שיבואו לזלזל בברכה רביעית אלא יכלול גם הברכה רביעית בתוך הקנס (ב""י) {והוא יסוד בכלל כשעושים תקנות וקנסות שלא יבואו לזלזל בהדברים שלא יקנסו, ואפשר דדוקא כאן דהברכה רביעית באמת קל הוא יותר משאר הברכות}"	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על כוס של פורענות?	"איתא בגמ' ברכות (נ""א ע""ב) דאין מברכין עליו, והיינו כוס שני, וביאר הטור דלאחר ששתה ב' כוסות אינו יכול לברך על השלישית מפני שאין דעתו מיושבת עליו שמא יוזק ולא קרינן ביה הכון וגו', וגם לא מהני לשתות השלישית לפי שכבר נסתלק מן הסעודה וזהו כוס בפנ""ע. "	סימן קפג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב לומר בהמ""ז בלחש עם המברך?"	"מדינא עדיף שכולם ישמעו לכל בהמ""ז מהמברך, אבל כיון שמצוי בזמנינו שאינם שומעים לו נמצא שחסר להם בהמ""ז ולפיכך עדיף להם לומר בהמ""ז בלחש עם המברך, ונקרא עי""ז ברכת זימון (שבולי הלקט, ט""ז ס""ק ו', מ""ב ס""ק כ""ז), והב""י הביא מתשובת הרא""ש כשאדם קורא בפיו אף אם קורא מקצתה בלא כוונה, יצא. [ודלא כהב""ח דס""ל דאפי' בזמנינו צריך ליזהר ולשמוע אל המברך ולא יברך בלחש (מג""א ס""ק י""ב)]"	סימן קפג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה ראשונה?	"התשב""ץ ס""ל דלברכה ראשונה כל המסובין ישתקו וישמעו אל המברך, אבל הב""י הביא מראשונים דזה תלוי אם ברכת הזן בכלל ברכת הזימון, ולמעשה המג""א (ס""ק י""ב) ס""ל כהתשב""ץ שצריכים לשמוע אל הברכה ראשונה, וכתב המ""ב (ס""ק כ""ח) דזה עדיף אם יודעים לשמוע ולכוון לברכתו [וגם צריכים להבין לשה""ק, דכמה פוסקים ס""ל דאם אינו מבין לשה""ק אינו יוצא בשומע כעונה (שעה""צ ס""ק ל""ד)], ואפי' למה שאנו נוהגין לברך הברכה ראשונה בלחש כתב המ""ב דיזהרו לברך בלחש עמו מלה במלה והמברך יהיה בקול רם כדי שיהיה נחשב כזימון [וכ""כ הערוה""ש (סעי' ז') דאין נוהגין להיות בשתיקה בברכה ראשונה]"	סימן קפג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לענות אמן על ברכת המברך?	"צריכים לסיים קצת קודם המברך כדי שיענו אמן על ברכתו (רמ""א)"	סימן קפג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי מכבדים הכוס של ברכה?	"איתא בסוטה (ל""ח ע""ב) דמכבדין לטוב עין לברך דכתיב טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך [ופירש""י שונא בצע וגומל חסד בממונו] (רמ""א, מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ט), ובדליכא טוב עין יכבד הגדול (ערוה""ש סעי' ז') או אורח (לקמן סי' ר""א סעי' א') {וכן מבואר ברמ""א לקמן (סי' תע""ט סעי' א') דבעה""ב מברך ליל סדר אפי' במקום אורחים מפני שהוא כטוב עין דאמר ""כל דכפין ייתי וייכול""}"	סימן קפג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לאיזה דברים מותרים להפסיק באמצע בהמ""ז?"	"דינה כבאמצע שמ""ע דאשכחן דהחמירו חז""ל שצריך לברך במקום אחד כמו תפילה [ואסור אפי' לרמז בעיניו (ערוה""ש סעי' ח')], ולאפוקי מק""ש דלאחר פסוק ראשונה [או על לבבך] מותר לילך בדרך (רע""א, מ""ב ס""ק ל') [והחזו""א מצדד דכל זה הוא לענין להפסיק לשאילת שלום, אבל למפסיק לענות אמן יהא שמה רבא וכו' וקדושה נראה דדינה כק""ש, אכן הכה""ח (ס""ק מ""ה) ורשז""א ס""ל דהוא ממש כשמ""ע (מ""ב דרשו), {ונראה להביא ראיה משהה כדי לגמור את כולה דאינו חוזר לראש דאינו ממש כשמ""ע} [והא דכתב הגר""א (ס""ק כ""א) דדינה כימים שגומרים את ההלל כבר ביאר בהגהות לשו""ע מכון ירושלים דקאי בארחות חיים דס""ל דהלל כמו שמ""ע (וכ""כ התקלין חדתין בהקדמתו)]], והערוה""ש (סעי' ח') מתמיה למה היא חמורה כתפילה, ועוד כתב דפשוט דבברכה רביעית אינו כתפילה, אכן הכה""ח (ס""ק מ""ה) ס""ל דברכה רביעית דינה כשאר בהמ""ז {ויש להסתפק בין הברכות אם מותר לענות אמן לברכה אחרת דאפשר דוקא למזמן מותר לענות אמן}."	סימן קפג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לישב לבהמ""ז?"	"בין כשאכל בהליכה [בביתו] בין כשאכל בעמידה בין כשאכל בהסיבה [וכ""ש כשאכל בישיבה] צריך לברך בהמ""ז בישיבה כדי שיוכל לכוון יותר (טור), וכתבו תוס' בברכות (נ""א ע""ב) רמז לדבר דכתיב ושבעת וברכת, ושב עת בהמ""ז (ערוה""ש סעי' ח')"	סימן קפג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יברך בהסיבה?	"מפני שהוא דרך גאוה [אבל הב""י הביא מארחות חיים דמשמע מהירושלמי דאם אכל בהסיבה יכול לברך בהסיבה, אכן, מבואר בהבבלי דלעולם צריך לברך בישיבה]"	סימן קפג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה רביעית?	"אע""פ דמשמע מרבינו יונה ומכל בו דא""צ להקפיד אלא בג' ברכות ראשונות מפני שהן דאורייתא, מ""מ מסתימת כל הפוסקים משמע דצריך להקפיד אפי' בברכה רביעית כדי שלא יזלזל בה (מ""ב ס""ק ל""א, שעה""צ ס""ק ל""ז), והוסיף הכה""ח (סי' קצ""א ס""ק ה') דראוי לישב עד עושה שלום כמו עושה שלום בשמ""ע."	סימן קפג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד?	"יצא בדיעבד אפי' אם בירך בהליכה (רמב""ם, רמ""א), אבל אם הלך למקום אחר יש בזה במח' לקמן סי' קפ""ד (מ""ב ס""ק ל""ד) [דלפי רוב ראשונים יוצא בדיעבד, אבל לפי הטור במזיד לא יצא]"	סימן קפג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מסובין?	"ג""כ צריכים לישב באימה כמו המברך (רמ""א)"	סימן קפג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת מעין שלש?	"כתב הרמב""ם דג""כ צריך לברכה בישיבה, וכתב הגר""א (ס""ק כ""ד) דזהו הרמב""ם לשיטתו דס""ל דעל מעין שלש צריך לחזור למקומו לברכה, אבל לפי הכרעת הגר""א דא""צ לחזור אלא למיני דגן ה""נ א""צ לישב אלא למעין שלש על מיני דגן (מ""ב ס""ק ל""ה) [וזהו העיקר שיטה (שעה""צ ס""ק ל""ט)]"	סימן קפג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה אוכל כשהיה מהלך בדרך?	"אע""פ שהב""י הביא מהכל בו ואהל מועד דצריך לעמוד לבהמ""ז [אבל א""צ לישב], מ""מ קיי""ל כהרא""ש דמותר לברך אפי' בהליכה לפי שאין דעתו מיושבת עליו מפני שקשה לו איחור הדרך וכדאשכחן לגבי תפילה לעיל בסי' צ""ד (פרישה) [וצ""ע דמבואר לעיל (סי' ק""י) דלתפילת הביננו צריך לעמוד מפני שהיא קצרה ובהמ""ז קצרה יותר מהביננו (ר""י באק)]"	סימן קפג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל בישיבה בדרך?	"כתב החיי""א אז צריך לישב גם לבהמ""ז (מ""ב ס""ק ל""ו) [דאפי' כשאוכל בהליכה אינו פשוט כ""כ וכמ""ש למעלה (שעה""צ ס""ק מ')]"	סימן קפג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעסוק במלאכה בשעה שהוא מברך?	"איתא בירושלמי (ברכות פ""ב ה""ה) דאסור לברך שום ברכה כשהוא עסוק במלאכה, ואפי' בברכות דרבנן (שעה""צ ס""ק מ""א) [ועי' לקמן סי' קצ""א סעי' ג']"	סימן קפג סעיף יב		
